בן ברטה ויהושע, נולד ביום י"ד בתמוז תרפ"ז (14.7.1927) בעיר המבורג, גרמניה. למד בתלמוד תורה ובגימנסיה כללית. באוקטובר 1938 גורש יחד עם הוריו מגרמניה לפולין. בפולין נכלאה המשפחה במחנה-הריכוז זבונשין ומשם הוגלתה לעיר טרנוב. עם פרוץ מלחמת-העולם השנייה ברחו בני המשפחה לסטניסלבוב, בה ביקר יוסף בגימנסיה העברית. משם נדדו שוב לטרנוב ושכלו אח ואחות. ב-1940, כשהצבא הרוסי נכנס לעיר, נשלחה המשפחה לסיביר ושהתה שם בתנאים קשים עד אפריל 1946. בסיביר שכלה המשפחה את האב והדאגה לגורל האם והאחות הקטנה שנותרה בחיים הוטלה על יוסף. עם תום המלחמה במאי 1946 הגיעו שרידי המשפחה לגרמניה דרך פולין. בשהותם בשטטין הצטרף יוסף ל"שומר הצעיר" וקיבל על עצמו להעביר 42 משפחות מפולין לגרמניה. באוגוסט אותה שנה הגיע למחנה ברגן-בלזן, שירת בו כשומר, והושיט עזרה רבה ליושבים בו. באותו מחנה הציעו לאימו סכום כסף גדול תמורת תעודותיו של אחד הבנים שנפטר אך היא סירבה ויוסף מסר אותן לאחד היתומים, שהשתמש בהן לשם נסיעתו לאמריקה. יוסף עצמו יכול היה אף הוא להגר לארצות-הברית, מאחר שדודו שלח לו משם את כל התעודות הדרושות, אך הוא דחה את ההזמנה, כי מטרתו היתה ברורה לפניו. במאי 1947 עלה לארץ והחל לעבוד בבנייה.

בפרוץ מלחמת-העצמאות הלך ללשכת הגיוס, אך לא נתקבל לשורות הלוחמים בגלל מצב בריאותו והעובדה שהיה בן יחיד לאימו. הובטח לו שירות בעורף, אך יוסף תבע לצאת לשירות פעיל. לאחר כמה חודשים, משלא קיבל כל תשובה על פניותיו הרבות היה סבור כי אימו העלימה את המכתבים. לבסוף נתקבלה תביעתו. הוא התייצב בקלט, גויס ונשלח לנגב, לשורות הפלמ"ח בחטיבת הנגב. בנגב לחם כמחצית השנה, ונפל ביום ב' בסיוון תש"ח (9.6.1948) בעלות כיתתו על מארב ליד הכפר הערבי בית-ג'ירג'ה.

מצבה לזכרו הוקמה בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.

החלל הינו מקל''ן- חלל שמקום קבורתו לא נודע.